ההבחנה בין חופש בו אנו מחפשים להשתחרר מהגבולות ומרשים לעצמנו לשבור את הכ(ל)לים, לבין חופשה בה אנחנו מחדשים כוחות רעננים יחד עם שמירת הערכים שהיו חשובים לנו כל השנה.
פנו אלי בבקשה לעשות 'מי שברך' ליציאה לחופש, בקשה שנראית על פניה משעשעת, אך טומנת בחוּבה דאגה כנה למצב הנוער בזמן החופשה ובנטייה שלו להרגיש חופשי לפרוץ את הגבולות שנבנו במהלך השנה.
אכן, על יציאה לחופש צריך לעשות 'מי שברך', אך כשיוצאים לחופשה התמונה נראית קצת אחרת.
את הפסוק בתהילים 'בַּמֵּתִים חָפְשִׁי' דורשים חז"ל, כיון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות. במילים אחרות, יציאה לחופשי או כפי שהתלמידים מגדירים 'חופש', היא ביטוי לשחרור מכל מה שמחייב ומגביל, כאסיר שרק מחכה מתי יוכל להסיר את עול הכבלים מעליו.
עם תפיסה כזו, אכן החשש במקומו, כי היא מתירה להעיז ולהגיע למקומות לא רצויים, שלא היינו מאפשרים לעצמנו להגיע אליהם בשגרת השנה.
במקום זאת, נציע לילדנו לצאת לחופשה, בה מורידים מהעומס הלימודי, מתרעננים ומחליפים כוחות לשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה.
בחופשה אנו חלילה לא שוברים את הכלים ולא את הכללים, אלא שומרים על מסגרת. אמנם יותר 'מאווררת' מזו של כל השנה, אך עדיין אנו מקפידים לשמור על הערכים החשובים לנו, שלא יוצאים לחופש גם בחופשה הגדולה.
טוב נעשה עם בתחילת החופשה נשב עם הילדים ונבנה 'לוח חופשה', בו נגדיר יחד יעדים אותם חשוב לילדים להשיג במהלך החופשה. היעדים יכולים לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים: כלכלי (כמה ככף היינו רוצים להרוויח עד תחילת שנת הלימודים), לימודי (לסיים מסכת או שניים, לצמצם פערים בתחום לימודי מסויים), רוחני, חברתי וכדומה.
לאחר שסימנו את היעדים, נשרטט את המסלול בו נצעד כדי להשיג בפועל את אותם יעדים. נציין לנו בלוח את אבני הדרך בהן אנחנו רוצים לפגוש, כדי לוודא שאנחנו בכיוון הנכון ליעד ולא נגלה בסוף החופשה שאיבדנו את הדרך… אם צריך, תמיד אפשר לחשב מסלול מחדש במקום שנראה לנו שטעינו.
נבנה לנו לו"ז יומי מוגדר, שיעשה סדר ויהווה מסגרת יומית. באיזו שעה נקום ומתי נלך לישון. במסגרת לו"ז זה, נשלב את אותן אבני דרך: כמה זמן מוקדש לעבודה, מתי לומדים, זמן מחשב והזמן בו הטלפון סגור, שעות התפילות ויציאה עם חברים ועוד…
נכון, קשה לחזות מה יקרה בכל יום ואנחנו לפעמים אוהבים לזרום ולא להיות 'מקובעים'. אז נרשה לעצמו לחרוג ב 10% מהמקרים, וכשזה קורה נרשה לעצמנו (בעיקר ההורים…) להיות סבלניים. כל עוד ב 90% מהזמן אנחנו שומרים על מה שבנינו ושהוא חשוב לנו. כשהמשוואה מתהפכת, זה הזמן לחשוב מחדש. יתכן שבנינו לוח שאינו מתאים, ואולי 'הכתבנו' לילדנו מה שהם לא ממש רוצים…
לוח זה יסייע לנו להגדיר את ה'קול הפנימי' השקול שלנו, וכיצד באמת אנחנו רוצים לנצל את החופשה הארוכה. הוא יהיה עבורנו מצפן שיסמן לנו בכל פעם שאנחנו סוטים מהדרך שקבענו לעצמנו, וכשניזכר בו, זה יעזור לנו להתגבר ולחזור לדרך הראשית, מההבנה שהשמירה עליה חשובה לנו וזה באמת מה שאנחנו רוצים 'מבפנים', למרות הקושי שמייצרים הפיתויים שמסביב.
ביצירת לוח החופשה והלו"ז היומי, 'עשינו טוב' לעצמנו. כעת נשאר לנו ל'סור מרע' – קרי, להגדיר את הקווים האדומים אותם אנחנו בשום מקרה לא חוצים, ולהשלים בכך את בניית סרגל הערכים שלנו לחופשה. גם חלק זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים, כצניעות, עישון, אלכוהול, לקיחת סיכונים, שעות חזרה הביתה ועוד…
טוב נעשה אם נתבונן מידי פעם, עדיף לפני מעשה, האם מה שאנחנו הולכים לעשות מתאים לסרגל הערכים שיצרנו או מרחיק אותנו מהדרך הטובה שסללנו לעצמנו? ונכוון את עצמנו בהתאם. גם אם לא נצליח להיות מודעים לכך בזמן אמת, נשתדל להתבונן בכך לאחר מעשה או לפחות פעם ביום, לפני שאנחנו הולכים לישון.
בל נשלה את עצמנו שהדרך תהיה 'חלקה' ולא יהיו בה אתגרים. ההתבוננות תעזור לנו להתמודד איתם נכון, אך אם בכל זאת נפלנו, ננער את האבק מעלינו ונמשיך הלאה, 'כי שבע יפול צדיק וקם'. וכאמור, אם צריך תמיד ניתן לצייר מסלול חדש ומתאים יותר, בו נחווה הרבה הצלחות קטנות ופחות משברים.
חופשה נעימה!
