אהבה אמיתית המבוססת על נתינה לאחר והשמחה במילוי צרכיו אל מול אהבה עצמית הרואה בקשר אמצעי למילוי צרכיי וסיפוק תאוותיי.
לפני שנים רבות היתה חבורת בדחנים בשם 'הגשש החיוור' ששאלה בבדיחותא 'האם דייג אוהב דגים?' ולתשובה 'כן', ענו 'אז מדוע הוא דג ואוכל אותם?'
הבדיחה אמנם נחמדה, אבל מסתתר מאחוריה מסר עגום מאוד. הדייג באמת לא אוהב דגים, אחרת הוא היה משאיר אותם לשחות במים ולא דג אותם. הדייג אוהב לאכול דגים, וכדי למלא את תאוותו הוא דג אותם.
בדומה לכך, מסופר על אדמו"ר שלקח תפוח ובירך עליו בורא פרי העץ ואכל אותו. אותו אדמו"ר 'קרא' את המחשבות של החסיד שהתבונן בו שאמרו "הנה גם אדמו"רים אוכלים תפוחים, אז הם בעצם לא שונים מאיתנו החסידים שאוהבים תפוחים".
אז פנה האדמו"ר לחסיד ושאל אותו 'האם אתה יודע מה ההבדל בינך לביני?' והשיב לו בלא להמתין לתשובתו 'אתה אוהב תפוחים ורוצה למלא את תאוותך, לכן אתה אוכל תפוח, אך מכיון שאתה חסיד שלא אוכל בלי לברך קודם האכילה, אז אתה גם מברך בורא פרי העץ. אני אוהב את רבונו של עולם ורוצה לברך ולהלל אותו, אך כיון שאי אפשר לברך לבטלה, אני אוכל תפוח כדי שאוכל להחיל עליו את הברכה'.
ישנם שני סוגים של 'אהבה'. אהבה בה אני אוהב את עצמי, ומשתמש באהבה כאמצעי למלא את תאוותיי וכמענה לרצונותיי וצרכיי הקיומיים והנפשיים.
בני זוג האוהבים אהבה מסוג זה, אינם אוהבים באמת אחד את השניה, אלא אוהבים למעשה את עצמם. כל אחד מהם מתרכז במילוי הצרכים האישיים שלו, וכשאלה לא מתמלאים על ידי בן זוגו, הוא ממורמר וכועס עליו.
לא זו בלבד שהוא לא שם לב לצרכיו של השני כי הוא עסוק בעצמו, הוא חש באופן אירוני, שהוא היחיד שמוותר, ודואג ואכפת לו מהשני, ולשני כלל לא אכפת ממנו.
לעומתה ישנה אהבה בה אני קשוב לצורך של השני ולמה שחשוב לו, ושמח בהזדמנות שיש לי כדי לעזור לו למלא את אותם צרכים. אני לא מוותר ובטח שאני לא 'פראייר', אני מתמלא בסיפוק ושמחה גדולה ביכולת שלי לתת לשני ולשמח אותו בכך.
רגע, ומה איתי? האם אני צריך להיות אסקופה נדרסת ולדאוג רק למילוי הרצונות של השני? מה עם מה שחשוב לי?
בוודאי שלא! כשצרכיו של השני לנגד עיני, אין המשמעות שאני מוותר על רצונותיי ומה שחשוב לי. מבחינתי אני לוקח אחריות על הצרכים שלי וגם יודע לבקש מבן זוגי עזרה למלא אותם. אך הם לא המוקד שלי בקשר הזוגי. מלבד זאת, בזוגיות בריאה, צרכי יהיו במוקד עניינו של בן זוגי והוא ישמח מאוד לסייע לי למלא אותם, במידה ואני לא מסתדר לבד ואכן יש ביכולתו לסייע.
אם כל אחד מבני הזוג יהיה קשוב לצורך של השני, וישמח למצוא דרכים לסייע לו למלאות אותם ולשמח אותו, ידע לקבל את בן זוגו כפי שהוא בוחר להיות ולא כפי שאני מצפה שהוא יהיה כדי שזה יתאים לי למלא את הצרכים שלי, אז יזכו שניהם לאהבה אמיתית ולזוגיות מאושרת.