'ואהבת לרעך כמוך' בהידור

ובחרת בחיים - אימון אישי, ייעוץ זוגי, הדרכה משפחתית והרצאות, מפת דרכים להצלחה ולזוגיות מאושרת, אימון לרווקים ולחתונה

בעקבות האסון הנורא במירון, קבלנו עצות חוזרות ונשנות להתחזק במצות 'ואהבת לרעך כמוך' ולהרבות באהבת חינם, דא עקא, שאנחנו מקיימים את המצוה בהידור.


בצער גדול שמענו על האסון הנורא במירון בו קיפדו את חייהם ארבעים וחמישה ילדים ומבוגרים נשמתם עדן ונפצעו עשרות רבות, ה' ישלח להם רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל, ויחזרו כולם לאיתנם בקרוב.

אסון זה זעזע כל מי שיש לו נפש מרגישה ואינו אטום למה שקורה סביבו, ומן הסתם כל אחד חשב בליבו מה הוא יכול לעשות ובמה הוא יכול להתעורר בעקבות כך.

וההמלצות כמובן לא אחרו לבוא, כאשר המרכזית בהם היתה להרבות באהבת חינם ולהתחזק במצות 'ואהבת לרעך כמוך'.

לעניות דעתי, הבעיה אינה בכך שאנחנו לא מקיימים את מצות ואהבת לרעך כמוך, אדרבה, אנחנו מקיימים אותה בהידור!

אנחנו אוהבים את האחרים כפי שאנחנו 'אוהבים' את עצמנו, והואיל ומרביתנו שונאים את עצמנו אנו לא פנויים לאהוב באמת את זולתנו, אלא מביעים שנאה עצמית זו גם כלפי חברנו – לרעך כמוך.

הגראי"ה קוק זצ"ל מלמד אותנו "כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוייתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יוכל לבא למגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים. על כן צריך כל אחד להיות מוקיר מאד את מסלולו המיוחד. וזה הדבר נוהג באיש פרטי, וקל וחומר בכללות עם…"

כאשר האדם יכיר בכך שהוא ייחודי ועליו לצעוד בדרך המיוחדת והמדוייקת שהקב"ה סלל עבורו, ואין לו צורך להיות עסוק כל הזמן בהשוואה לאחרים, הוא יהיה אדם מאושר מאוד ומן הסתם גם יאהב את עצמו ויכיר בכוחותיו ובכשרונותיו.

הנעה חיצונית היא אחת הרעות החולות שהנחילה לנו התרבות המערבית, המזיקה כל כך לבריאותנו הנפשית, הגופנית וליכולת שלנו להיות מאושרים באמת ולחיות בשלווה פנימית.

אדם שמבטו חיצוני, משקיע משאבים נפשיים רבים בהשוואת עצמו לאחרים, הן בעניינים רוחניים והן בכל הנוגע לרכוש החומרי של השני, וגורם בכך לעצמו תחושות לא נעימות, רגשות קנאה, מאמלל את עצמו וחי בתסכול רב.

פעמים רבות ההשוואה נעשית על ידי הסביבה החיצונית, שמשווה את האדם או מצפה ממנו 'ללכת בתלם' ולהיות 'כמו כולם'. הורה שמשווה את בנו לילד של השכנים, מלמד בכך את בנו שהערכתו העצמית אינה תלויה בו אלא באופן בו אחרים מעריכים אותו. ילד זה לא ילמד לקחת אחריות ולהניע את עצמו מתוך שליטה פנימית, אלא כפי מה שאחרים מצפים ממנו ומגדירים לו.

"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים!".

אדם מפתח מחלות לא ממה שהוא אוכל אלא ממה שאוכל אותו. אין לו את מה שהוא רוצה, מפני שהוא לא רוצה את מה שיש לו. הוא אינו שמח בחלקו והוא 'עני' באהבת עצמו הנחשב למת.

בחירה בחיים באה לידי ביטוי בכך שהאדם אוהב את מי שהוא, מעריך את ייחודו ואת הכשרונות שהקב"ה חנן אותו בהם, יודע להסתכל בעין טובה על סביבתו, ולא מחפש לגמד את חברו כדי להרגיש טוב עם עצמו, אלא מפרגן לאחרים ואוהב את זולתו.

"עיקר היגיעה הרוחנית, ומניעת הנחת רוח הפנימי, בא לאדם ממה שהוא מתרחק ממה שהוא מוכשר לו מסגולות נפשו", מסביר הגראי"ה קוק זצ"ל.

תחושת משמעות וסיפוק היא פנימית. היא נובעת מהידיעה שמה שאני עושה הוא נכון, ואני ממלא את תפקידי בהשתדלות רבה. אני לא רוצה להיות מישהו אחר, פשוט, כי אני זה אני והוא זה הוא, ולכל אחד תפקיד מיוחד בחייו. אם לי ולחברי היה אותו תפקיד, אחד מאיתנו היה מיותר.

אם הקב"ה מטריח את עצמו בכל שניה, ומחייה אותי, ונותן לי נשמה חדשה בכל בוקר, כנראה שיש לי תפקיד מיוחד בעולם, שהוא שלי ולא של אף אחד אחר.

ברר עם עצמך את ייעודך, שמח בו, ואל תחפש להתחפש למישהו אחר.

הייה מי שאתה, ואהוב את עצמך בדיוק כפי שאתה. רק כך תוכל להיות פנוי לאהוב את זולתך ולקיים באמת 'ואהבת לרעך כמוך' ולהרבות אהבת חינם.

ומידה כנגד מידה יקויים בנו 'ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה', וברחמים גדולים, אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *