בארץ ישראל היו שואלים את החתן 'מצא' או 'מוצא'? מה יסייע לנו לענות את התשובה הרצויה?
חז"ל (במסכת ברכות) מספרים על מנהג שהיה נהוג בזמנם בארץ ישראל, שכאשר אדם היה נושא אישה היו שואלים אותו 'מצא או מוצא?'
הכוונה, שהיו שואלים את החתן האם כלתו היא בבחינת "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'" או בבחינת "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה".
במילים פשוטות, חז"ל מלמדים אותנו, שעצם העובדה שבני זוג החליטו להתחתן, אינה ערובה לחיי זוגיות מאושרים.
זוגות רבים, ולמרבה הצער מגמה זו עולה, סובלים מאוד בחיי הזוגיות שלהם, ולא משנה לאיזו חברה הם משתייכים ואיזה מעמד יש להם.
הגם שבראשית דרכם – כשהכירו אחת את השני ובחרו להתחתן ולבנות יחד את ביתם – הם אהבו מאוד אחד את השניה והיו נראים מאושרים, זוגיות זו נשחקה עם הזמן, ואיתה האהבה ותחושת האושר בחיים הזוגיים.
במרבית המקרים מדובר באנשים טובים ומצויינים, שלא השכילו להשקיע (עוד לפני החתונה וגם אחריה) בפיתוח חוסן פנימי, בעזרתו ידעו לעשות שימוש נכון בכלים הנפלאים שיש להם כדי להתמודד בצורה טובה עם האתגרים הלא פשוטים שמזמנים החיים הזוגיים.
אם את שדכנית או יש לך חבר מצויין שאתה רוצה להכיר לו את החברה של אשתך, האם אתם בטוחים שאתם עושים טוב לזוג בזה שסייעתם להם לעמוד יחד תחת החופה או שאתם למעשה עוזרים להם למרר את החיים אחד של השניה, ובמקום שהם יהיו מאושרים יותר אתם 'דוחפים' אותם למקום בו הם יחוו סבל רב, ולאחר מכן יגררו את ילדיהם לאווירה העכורה הזו…
הכוונה אינה להפחיד או להפסיק לשדך… אלא יחד עם הצעת השידוך לחדד היטב לבני הזוג, שאם הם לא יקבלו על עצמם להשקיע בעבודת המידות שלהם עוד בתקופה שהם רווקים, ולא יפתחו חוסן נפשי להתמודד עם אתגרי הנישואין, יש סיכוי גדול שלא זו בלבד שלא יחוו אהבה אמיתית וזוגיות מאושרת, אלא יסבלו סבל רב, נפשי ופעמים רבות גם גופני למשך שנים רבות.
רווק או רווקה כמו גם זוג נשוי, יכולים לשמוע הרצאות רבות ולקבל תובנות חשובות כיצד בונים זוגיות טובה, אך עדיין 'לדרוך במקום' ולא לעשות שינוי אמיתי ומהותי.
להעצמה אישית אפשר להגיע, רק אם מבינים את חשיבות עבודת המידות ובניית חוסן נפשי, ושמים אותם במקום גבוה בסדר העדיפויות.
שינוי אמיתי לעולם לא יוכל להתחולל ללא הפשלת שרוולים, עבודה קשה ואימון יומיומי בעזרתם יופנמו התובנות החשובות שלמדתם ובכך יהפכו לארגז כלים מעשי.
לא די בכך שהשדכן או השדכנית מספרים לכם בגאווה על המומחיות והניסיון שלהם בשידוך מספר רב של זוגות שזכו להקים בית בישראל… (גם אם נתעלם מאחוז ה'מוצא' שבהם…)
וגם לא די בכך שהחבר שלך מכיר אותך הכי טוב, וברור לו שהיא מתאימה לך כמו כפפה ליד…
הדרך היחידה (!) לגרום לכך שהבנין הזוגי שתבנו יהיה 'מצא' ולא 'מוצא' היא לקיחת האחריות שלכם, לעבוד עבודה אמיתית על המידות והחוסן הנפשי – פנימי שלכם ולהתאמן בה רבות יום אחר יום, לפני ובעיקר לאחר החתונה.
כשהבנין במשמעות של בניית ופיתוח המידות וההעצמה האישית יהיה עדי עד, מובטח לכם שגם הבנין במשמעות של הבית המשותף יהיה יציב איתן ויחזיק מעמד – עדי עד, ותחוו בו אושר ואהבה שמתעצמים משנה לשנה.
אל תשאירו את האחריות לשדכנים, לחברים ולמאמני ויועצי זוגיות. הם אמנם יתנו לכם עצות מצויינות, אך הם לא יוכלו לעשות את העבודה במקומכם. קחו אחריות על חייכם ועל עולמכם הפנימי, ותזכו בכך להקים בית נאמן בישראל שיקויים בו מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.
והואיל ואין רצון אחר מלבד רצון ה', יחד עם עבודת המידות האישית שלכם, התפללו לה' שתהייה לכם סייעתא דשמיא ויעלה רצון מלפניו, שתצליח דרככם בבחירת בן או בת הזוג המתאימים לכם, ושתזכו לעבוד כל אחד בתחומו עבודה נפשית ורוחנית אמיתית, שתהייה אבן יסוד לבנין של זוגיות מאושרת, מלאה באהבה ואחווה ושלום ורעות.
