בכל שנה לקראת השנה החדשה אנחנו מבטיחים לעצמנו שהפעם נעשה שינוי אמיתי בחיינו, מדוע בכל זאת אנו לא מצליחים להשתנות? ומה כן אפשר לעשות?
האדם הוא יצור מהלך 'וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה'. משמעות הדבר שלכל אחד מאיתנו דחף פנימי ורצון להתקדם ולהשתפר, ולהיות טוב יותר.
רצון פנימי לשינוי ושיפור קיים במהלך כל השנה ובמגוון רחב של תחומים: באכילה בריאה, שיפור מידת הכעס, ביכולת להקשיב ולהיות אמפתי, זוגיות מאושרת ועוד נושאים רבים וחשובים שמקיפים את כל מעגל החיים שלנו.
חודש אלול והימים הנוראים הבאים עלינו לטובה מעוררים אצלנו מחדש רצון פנימי זה של תיקון, תוך הבטחה אישית לעצמנו שהשנה החדשה הבאה עלינו לטובה, הפעם נעשה שינוי לטובה באמת.
דא עקא, שהשינוי גם אם הוא מתחיל לקרום עור וגידים אינו נמשך לאורך זמן ודועך די מהר כמו שהוא עלה… יעידו על כך 95% ממי שהתחילו תהליך של הרזיה, ובסופו של דבר מצאו את עצמם חוזרים לנקודת ההתחלה ואף גרוע מכך.
מדוע זה קורה לנו, ומה אפשר לעשות שהשנה באמת זה יהיה שונה?
דוד המלך עליו השלום משרטט לנו שני אבני דרך אותם עלינו לעבור: סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב.
ראשית עלינו להבין מה אנחנו לא עושים טוב ולסור ממנו, אחרת לא נוכל להתקדם. בדומה, לכדור פורח המחובר לקרקע או לספינה המחוברת למזח, כל עוד לא נשחרר את הקשירה לא נוכל להפליג ולפרוח.
ה'סור מרע' המשמעותי אליו אנחנו צריכים לשים לב הוא הרצון לחפש 'קיצורי דרך'.
שינוי אמיתי דורש עבודה קשה, אורך רוח וסבלנות במהלך הדרך הארוכה. אמנם 'אָדָם לְעָמָל יוּלָּד', אך בכל זאת אף אחד מאיתנו לא אוהב לעבוד קשה, ולכן אנו נוטים להתפתות לקיצורי דרכים ופתרונות קלים, או מישהו שיעשה את העבודה בשבילנו.
על כך מדריכים אותנו חז"ל 'לא יגעת ומצאת, אל תאמין!'
אדם שמחפש מילות קסם, קיצורי דרך או רוצה להמשיך ולהיות תלוי באחרים שיעשו את העבודה במקומו או שיתכנתו לו את התת-מודע שיעבוד קשה בשבילו, במקום לקחת אחריות, להפשיל שרוולים, להתאמץ ולעבוד קשה כדי לעשות שינוי אמיתי ומהותי בחייו, ימצא את עצמו הולך בדרך קצרה שתתברר בסוף כארוכה, מאכזבת ומתסכלת.
הצעד הראשון לשינוי אפוא, לא להתפתות לקיצורי דרך ופתרונות קסם אלא לבחור בגישה של 'יגעת ומצאת תאמין!'
