הנעה פנימית

הגיע הזמן לשלוט!

פורסם ב:
ובחרת בחיים - אימון אישי, ייעוץ זוגי, הדרכה משפחתית והרצאות

אמנם אין לנו יכולת לשלוט על התנהגותם ודבריהם של אחרים, אך בידינו הבחירה כיצד להגיב להם, לפעול מתוך שליטה פנימית ולא לאפשר להם לשלוט בנו.


את המושג 'מרכז שליטה' אנו פוגשים בתחומים רבים. כאשר אני אוחז בידי שַלט בעזרתו אני מתפעל את המזגן ומכוון אותו לטמפרטורה הרצויה לי, אני למעשה שולט במזגן, או במילים אחרות 'מרכז השליטה' במזגן נתון בידי. כאשר אמסור את השלט למישהו אחר, אני למעשה אעביר לידיו את מרכז השליטה, וכעת הוא זה ששולט במזגן.

בדומה לכך גם אצל בני אדם קיים מרכז שליטה, פעמים שהוא נמצא אצל האדם עצמו שמונע מתוך הכוונה פנימית, ופעמים שמרכז השליטה חיצוני לו ונמצא בידי אחרים השולטים בו.

אדם שמרכז השליטה שלו חיצוני, מאפשר לסביבה החיצונית לנהל אותו, לשלוט ברגשותיו, להחליט עבורו מה טוב בשבילו ומה לא, ולקחת את האחריות על חייו במקומו. אדם זה יתקשה לבצע שינויים, הן מהסיבה שהוא זקוק תמיד לאישורם של אחרים המחזיקים במרכז השליטה שלו, והן מסיבת התלות שלו בהם.

אדם שמרכז השליטה שלו פנימי, מבין שהוא למעשה מורכב מאוסף בחירותיו. כיון שהשליטה למחשבותיו, רגשותיו ומעשיו נתונות בידיו, הוא לוקח אחריות על בחירותיו ועל תוצאות בחירות אלה, ומבין שהוא יכול לבחור אחרת אם רק ירצה. מה שקורה לו, לא תלוי בגורם חיצוני כזה או אחר, אלא בו בלבד – מהסיבה הפשוטה שמרכז השליטה שלו נמצא אצלו.

האם יצא לכם לכעוס מתישהו? מן הסתם כן. ומדוע כעסתם? "כי אחרים הכעיסו ועיצבנו אותנו", תשיבו בפשטות.

אם נשים לב לתשובתה נפוצה זו נמצא, שכשאדם כועס בגלל שאחרים הכעיסו אותו, הוא למעשה מעביר להם את מרכז השליטה ומאפשר לאחרים לשלוט בו וברגשותיו – במקרה זה הכעס שלו, למרות "שזה באמת היה מעצבן".

פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "הוא הוציא אותי מהכלים". אמירה זו מבטאת את העובדה שאני מוכוון חיצונית, ומרכז השליטה שלי נתון בידיו של מישהו אחר, וביכולתו לשלוט בי ו'להוציא אותי מהכלים'.

גם אם הדברים או המעשים של אחרים באמת מרגיזים או 'מוציאים מהכלים', עדיין אני יכול לבחור לשמור את מרכז השליטה אצלי ולא להתרגז או להתעצבן מכך. עלי לשנן לעצמי, שאם בכל זאת כעסתי, זה לא נבע מכך שאחרים 'הוציאו אותי מהכלים', אלא מהסיבה שבחרתי להתרגז או לכעוס.

לכאורה נראים הדברים סמנטיים בלבד, הרי בסופו של דבר כעסתי, מה זה משנה אם כתוצאה מכך שאחרים הכעיסו אותי או מכך שאני הוא זה שבחרתי לכעוס? אך לא כך הם פני הדברים, וההבדל הוא גדול.

כשאני כועס כי אחרים הכעיסו אותי, אני ממקם את מרכז השליטה שלי מחוצה לי ומאפשר לאחרים לשלוט בי ולקחת את האחריות ממני. אך כשאני מבין, שכשאני כועס זו היתה בחירה שלי, תובנה זו מחזירה את השליטה לידי, וגורמת לכך שבפעם הבאה אבחר לא לכעוס. בדומה לכך שכעסתי כי בחרתי לעשות זאת, ביכולתי לבחור אחרת ולא לכעוס.

בכל פעם שמישהו או משהו מרגיזים אותי,  אזכיר לעצמי מיד לפני שאתחיל להתרגז, שאם אתרגז זו תהיה בחירה שלי, כי מרכז השליטה שלי הוא פנימי, ובאותה מידה אני יכול לבחור שלא להתרגז גם אם הדברים מרגיזים מאוד. תובנה זו, תמנע ממני מלהתרגז בפועל, ולהחזיר לעצמי את מרכז השליטה.

תפקידה החשוב של הסמנטיקה הוא ליצור שינוי בתודעה שלי, שאני הוא זה ששולט בחיי וברגשותיי ולא אחרים. שימת לב לניסוח הדברים שאני אומר כדוגמת 'בחרתי לכעוס' במקום 'הוא הכעיס אותי', מעוררת את המודעות שלי לכך שלא התנהגותם או דבריהם של אחרים הם שגרמו לי לכעוס, אלא אני הוא זה שבחר לכעוס בתגובה לכך.

לא רק בזמן שאני כועס אני מאבד את מרכז השליטה שלי ומאפשר לאחרים לשלוט בי. כל רגש שמתעורר בי ויוצר אצלי תחושות תסכול או מעורר בי אנרגיות שליליות, הוא למעשה ביטוי של מרכז שליטה חיצוני, בו אני מאפשר לאחרים לשלוט ברגשות שלי.

כשאני נפגע או נעלב מדברים או מעשים של אחרים, אני מאפשר להם לשלוט בי. מי שמרכז השליטה שלו אצלו, מבין שהוא אינו נפגע או נעלב ממעשיהם או דיבורם של אחרים, אלא מהאופן בו הוא מגיב לדברים או לדיבורים. ההחלטה שלו להיעלב היא זו שאפשרה לאחרים לשלוט ברגשותיו ולהעליב אותו, ולא הדברים או המעשים כשלעצמם, בהם אין לו שליטה. השליטה שלו מתבטאת בבחירתו שלא להיפגע או להיעלב.

ככל שאזכיר ואשנן לעצמי תובנה זו – שמרכז השליטה שלי אצלי ובידי לבחור אם לכעוס או לא, כך אהיה מאומן יותר, ואוכל באופן מיידי לשלוט בכעס שלי ולעצור אותו בעוד מועד. בשלב ראשון אגלה רק לאחר מעשה, שמרכז השליטה לא היה אצלי ואחרים 'הוציאו אותי מהכלים'. אך עם הזמן והתרגול, אצליח תוך כדי מעשה להבין שמרכז השליטה לא אצלי, ולהחזיר אותו אלי בהקדם האפשרי. ובסופו של תהליך, עוד קודם שאתפרץ ו'אצא מהכלים', אבין שאם אצא מהכלים זו תהיה בחירה שלי, ולכן אבחר מיד אחרת – לא לכעוס, אלא להשאיר את מרכז השליטה אצלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *