בהרבה סדנאות ותכניות מתחומי דעת שונים מבטיחים לנו שיציידו אותנו ב'ארגז כלים'. מה הוא אותו 'ארגז כלים', והאם באמת מישהו יכול להבטיח לנו שיהיה לנו ארגז כזה?
כל תהליך שינוי בכל תחום שהוא דורש מאיתנו לעבור שני שלבים חשובים: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם", "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" או במילים בנות זמנינו – תובנה והפנמה.
שינוי בהתנהגות, מחשבות, רגשות ובכלל, נוצר על ידי רכישת תובנות.
מכירים את התופעה בה דברים יכולים לעבור לידינו שנים רבות מבלי שנשים לב אליהם? או כפי שמלמדים אותנו חז"ל 'מילתא דלא רמיא עליה דאיניש — לאו אדעתיה' (כל דבר שאדם אינו מודע לו, הוא לא שם לב אליו).
מורה שיבקש מתלמידיו לקרוא קטע קריאה, הם יקראו אותו פעם אחר פעם ועדיין לא ישימו לב לנקודה המרכזית אליה מכוון המורה. אך כאשר המורה ירשום על הלוח או ישאל אותם בקול שאלה מנחה, שתשב לתלמידים 'מאחורי האוזן', הפעם כאשר הם יקראו שוב את הקטע הכתוב, פתאום 'יפול להם האסימון' ויקפוץ להם מול העיניים המשפט אליו התכוון המורה.
מה השתנה? מדוע הם קראו את הקטע כמה פעמים ולא שמו לב לאותו משפט ועכשיו הוא פתאום בולט להם מול העיניים? השאלה המנחה של המורה! שאלה זו יצרה מודעות למה שרצה המורה לכוון. באותו רגע אמנם הם לא הבינו לאן המורה חותר, אבל ברגע שהגיעו לאותו משפט בדף, המודעות התחברה לדברים שקראו והאסימון נפל.
כך קורה בדיוק כשאנו רוצים לעשות שינוי בחיים. אדם יכול לחיות שנים רבות כשהוא אומר, עושה, מתנהג מרגיש או חושב בצורה מסויימת, והוא מעולם לא שם לב לכך שהוא פועל לא נכון, או באופן שמזיק לו או לאחרים.
ברגע שאהיה מודע להתנהגות השלילית וכיצד להגיב אחרת – בצורה חיובית, כבר לא אפעל יותר בצורה אוטומטית, אלא מתוך בחירה מודעת. זה לא אומר שהבחירה תהייה קלה, להיפך במקרים רבים הבחירה קשה מאוד. אך היתרון הגדול, שמעתה יש לי סיכוי לבחור אחרת כי אני מודע לכך שאני פועל לא נכון.
שלב הידיעה הוא תנאי הכרחי לשינוי, אך הוא החלק הקל שבסיפור. אפשר לעבור אותו בקלות על ידי שנרכוש תובנות טובות ונכונות, אם בקריאה של ספר, רישום לסדנה, עיצה מחכימה מחבר טוב ועוד…
אך השלב החשוב והקשה ביותר הוא ההפנמה – ה'השבה אל הלב'. ללא הפנמה, התובנה כשלעצמה לא תעזור לנו לעשות שינוי אמיתי ומהותי.
קחו כדוגמא את רוב בני האדם שיודעים היטב שהעישון מזיק לבריאות והם בכל זאת ממשיכים לעשן, שאוכל מלא בסוכר לא טוב לבריאות שלנו ואנחנו בכל זאת ממשיכים לצרוך אותו מידי יום, אנחנו יודעים היטב שהכעס מזיק לנו ולסובבים אותנו ואנחנו ממשיכים להיות 'פתיל קצר' וחסרי סבלנות כלפי האוהבים שלנו ועוד…
בקיצור אנחנו יכולים לעבור סדנה מדהימה בכל תחום שהוא, בה נקבל תובנות מעולות, אך לא לעשות שינוי אמיתי, פשוט כי נשארנו ברמת הידיעה אך לא הפנמנו אותה.
אז כיצד מפנימים תובנות ומטמיעים אותן כל כך חזק בפנימיותנו, עד שהן מסייעות לנו לעשות שינוי הלכה למעשה? התשובה לכך: מתאמנים!
זה מה שמלמדת אותנו התורה (אנחנו אומרים זאת לפחות פעמיים ביום אבל כנראה לא שמים לב למה שאנחנו אומרים…) "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ". הווה אומר תובנה (אנכי מצוך) והפנמה (על לבבך). אך כיצד מפנימים את התובנה באופן שהיא תהיה מוטמעת בנו היטב ותשפיע על ההתנהגות שלנו? על כך מדריכה התורה "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".
במילים אחרות, תתאמן ותפגוש את התובנה והייה מודע לה בכל זמן ובכל מקום. אם תחדד את התובנה שוב ושוב, ותפגוש אותה בכל סיטואציה ומצב בחייך, כשאתה בבית, ברחוב, בעבודה, עם חברים, שכנים ועוד, רק בדרך זו תהפוך התובנה מידע תיאורטי למשהו מופנם ומוטמע בתוכך, שיסייע לך לעשות שינוי בהתנהגות ולפעול הלכה למעשה בהתאם לתובנות שרכשת.
המרחק בין הידיעה שבראש אל ההפנמה שבלב הוא קצר מאוד, אך הוא דורש שנים רבות של אימון והתמדה יומיומיים. ללא הבנה של התובנה והטמעתה בעזרת שינון ואימון רב, הסיכוי לשינוי יהיה קטן.
לא בכדי 95% ממי שעושה דיאטה, חוזר חזרה למשקל בו התחיל. קהל שישמע הרצאה או יעבור סדנה בכל תחום: כלכלי, בריאות, זוגיות, הורות, העצמה אישית ועוד… במקרה הטוב אולי אחוז אחד יעשה שינוי אמיתי ובמקרה המצויין 5% יעשו שינוי כלשהו.
ההבדל בין האנשים שמצליחים לעשות שינוי אמיתי לאלה שלא, לא נובע מהעובדה שהראשונים מוצלחים או מוכשרים יותר, הם פשוט מאומנים יותר. במקום לומר 'הוא מוצלח יותר' אמור מעתה 'הוא מאומן יותר'.
אני מניח שפגשתם את המושג 'ארגז כלים' פעמים רבות בחייכם ובהקשרים שונים. כלי הוא למעשה תובנה שהופנמה (כלי = תובנה + הפנמה). תובנה כשלעצמה אם היא אינה מופנמת, היא אינה כלי ואינה יעילה.
משל למה הדבר דומה, לאדם שבעת נסיעתו התפנצ'ר לו אחד מגלגלי הרכב. כיון שהוא אדם מסודר יש לו גם גלגל רזרבי וכמובן את כל הכלים המתאימים להחלפתו. דא עקא, שהוא אינו יודע כיצד להשתמש נכון בכלים ולהחליף את הגלגל המפונצ'ר. נמצא שגם כאשר יש לו 'ארגז כלים', אם הוא אינו יודע להשתמש בו בשעת הצורך, אין בו שום תועלת.
חוסן נפשי אמיתי הוא לא רק 'ארגז כלים' המלא בתובנות טובות, אלא היא היכולת להתאים את הכלי שבארגז הכלים שלי למצב בו אני נמצא ולהשתמש בו נכון ובאופן יעיל.
מכאן, שאף אחד מלבדכם אינו יכול לבנות עבורכם את ארגז הכלים שלכם. ניתן לצייד אתכם בתובנות מצויינות, אך כל עוד לא תעמלו קשה ותתאמנו בהתמדה רבה, התובנה לא תהפוך לכלי, ולא יהיה בה שום תועלת עבורכם.
בדומה לכך שלא ניתן להיות בכושר גופני ללא אימון, ולא ניתן לדעת לנגן בצורה טובה ללא התמדה, בדיוק כך לא ניתן להתקדם באמת באף תחום ולרכוש ארגז כלים, גם אם המרצה היה מדהים והסדנה היתה מלאה בתובנות מעולות, ללא הפנמת התובנות שתלמדו או למדתם והפיכתם לכלי בעזרת העמל והיגיעה שלכם.
'אם אין אני לי מי לי' כבר אמרנו (בפרק הקודם), קחו אחריות על השינוי שלכם ובנו בעצמכם את ארגז הכלים שלכם, באופן בו תדעו להוציא את הכלי הנכון והמתאים לאתגר ולמצב בו אתם נמצאים, ולהשתמש בו באופן יעיל ומדוייק.
